תאונת דרכים אשר אירעה במהלך העבודה או בנסיעה אל העבודה ובחזרה ממנה נחשבת לתאונת עבודה גם אם הנפגע עצר בדרך עצירה שהיא חלק מהשגרה היומיומית שלו (כגון פיזור ואיסוף ילדים ממוסדות החינוך או תפילה בבית הכנסת). 
מאחר ומדובר הן בתאונת דרכים והן בתאונת עבודה ככל הנראה יהיה הנפגע זכאי לפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי ולפיצויים משלימים מחברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב בו נסע או את הרכב אשר פגע בו כהולך רגל.
התנהלות נכונה לאחר התאונה תסייע בידי הנפגע למצות את מלוא זכויותיו אל מול המוסד לביטוח לאומי ואל מול חברת הביטוח.

בעת התאונה

על הנפגע לוודא כי בידו פוליסת ביטוח החובה של הרכב בו נסע או של הרכב ממנו נפגע (במידה ונפגע כהולך רגל).
רצוי לצלם את המכוניות אשר היו מעורבות בתאונה ואת מספר הרישוי שלהם.
אם היו עדים לתאונה, על הנפגע לבקש את פרטיהם ופרטי התקשורת עמם (מספר טלפון וכתובת).
על הנפגע לפנות לטיפול רפואי ראשוני באופן מידי ובסמוך לתאונה. הפינוי יכול להיות באופן עצמאי או באמצעות אמבולנס.

לאחר התאונה

חשוב מאד להמשיך במעקב רפואי בקופת החולים בהתאם להנחיות הצוות הרפואי, וכן להתלונן בפני הצוות הרפואי על כל פגיעה אשר נוצרה כתוצאה מהתאונה.
בכל  טיפול רפואי על הנפגע לציין בפני הצוות הרפואי כי מדובר בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה (חשוב לציין את תאריך התאונה) ולוודא כי הצוות הרפואי מציין זאת מפורשות בסיכום הביקור. 
חשוב מאד בסיום כל טיפול/ביקור/בדיקה לקבל מידי הצוות הרפואי אסמכתא על אופן הפנייה ודרכי הטיפול.
על הנפגע לשמור אסמכתאות על כל הוצאה הנובעת מהתאונה. (כגון: נסיעה במוניות, רכישת ציוד רפואי וכדו').
על הנפגע לפנות למשטרת ישראל (באופן מקוון באתר או באמצעות פנייה אל אחת מיחידות אגף התנועה של משטרת ישראל( לצורך הנפקת אישור על התאונה. 
מומלץ מאד לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יסייע בידי הנפגע וילווה אותו לאורך כל ההליך ובמיוחד בהגשת התביעות למיצוי זכויות הנפגע הן במוסד לביטוח הלאומי והן נגד חברת הביטוח.

  
דמי פגיעה

כל עובד בישראל המשלם דמי ביטוח לאומי זכאי ל'דמי פגיעה'. 
דמי פגיעה הינם בעצם מעין תשלום "חלף משכורת" לעובד אשר כתוצאה מהתאונה נאלץ להיעדר מעבודתו.
דמי פגיעה משולמים עד 91 ימים מיום הפגיעה. התשלום ליום מחושב על פי 75% מהכנסת הנפגע ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל התאונה, לחלק ב-90.
על הנפגע להגיש, מוקדם ככל האפשר (ועד 12 חודשים מיום התאונה), אל המוסד לביטוח הלאומי (באופן מקוון או באמצעות פנייה אל הסניף הקרוב אל בית הנפגע) "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה" (ב.ל. 211).
על הנפגע לצרף לתביעתו את כל החומר הרפואי כתוצאה מהתאונה וכן אישורי מחלה אשר יומרו ל"תעודה לנפגע בעבודה" המוכיחים כי הנפגע אינו מסוגל לעבוד עקב הפגיעות כתוצאה מהתאונה. 
כמו כן על הנפגע לצרף לתביעתו טופס "הודעה על תאונה" (ב.ל. 250) חתום על ידי המעסיק. 
חשוב לדרוש מהרופא המטפל או מקופת החולים בה מבוטח הנפגע כי את אישור המחלה ימיר ב"תעודה לנפגע בעבודה" ובו יצוינו כל הפגיעות הנובעות מהתאונה. 
מקומות עבודה אשר קיבלו מהמוסד לביטוח הלאומי הרשאה מיוחדת לשלם דמי פגיעה לעובדיהם (בהתאם לתקנה 22 לתקנות ביטוח מפני פגיעה בעבודה) יגישו את התביעה לדמי פגיעה עבור הנפגע. 
על הנפגע לבדוק עם המעסיק האם יש לו הרשאה שכזו.
דמי הפגיעה שישלם המעסיק לנפגע לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לו על פי החוק. המוסד לביטוח הלאומי יחזיר למעסיק את הכספים ששילם לנפגע.
חשוב לזכור כי עובד שמעסיקו קיבל הרשאה לשלם דמי פגיעה לעובדיו, אינו זכאי לתשלום גם מהמוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי יבחן את פרטי התאונה ויקבע האם מדובר בתאונת עבודה. אם תוכר התאונה כתאונת עבודה ישולמו לנפגע דמי הפגיעה, ישולמו דמי הפגיעה באופן הבא:
על המעסיק לשלם לנפגע בעד יום הפגיעה.
אם הנפגע נעדר פחות מ-12 יום  ישלם  המוסד לביטוח הלאומי  דמי פגיעה בעד ימי ההיעדרות החל מהיום השלישי שלמחרת יום הפגיעה.
לדוגמה: התאונה אירעה בתאריך 1.7.2020. הנפגע נעדר מהעבודה עד לתאריך 8.7.2020. הנפגע יהיה זכאי לדמי פגיעה מיום 4.7.2020 עד 8.7.2020.
אם הנפגע נעדר יותר מ-12 יום  ישלם המוסד לביטוח הלאומי דמי פגיעה החל מהיום שלמחרת יום הפגיעה. 

תביעה לנכות מעבודה

באפשרות הנפגע להגיש תביעה לקצבת נכות מעבודה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה. הגשת התביעה במועד מאוחר יותר עלולה לפגוע בזכות לקצבה, כולה או חלקה. רצוי להגיש את התביעה לקצבת הנכות מעבודה סמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה.
הנפגע יוזמן לוועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו.
אם החליטה הוועדה הרפואית שמצבו של הנפגע אינו קבוע ועשוי להשתנות, היא תקבע לו דרגת נכות זמנית, לכל היותר לתקופה עתידית של שנה. בתקופה זו תשולם לנפגע קצבה לפי דרגת הנכות הזמנית. בתום התקופה הנפגע יוזמן לוועדה רפואית נוספת אשר תקבע את דרגת נכותו.
נפגע שנקבעה לו נכות צמיתה בגובה של עד 9% אינו זכאי לפיצוי כלשהוא.
אם נקבעה נכות בגובה 9% ועד ל- 20% יהא זכאי הנפגע לפיצוי חד פעמי.
אם נקבעה נכות הגבוהה מ 20% יהא זכאי הנפגע לקצבה חודשית.
מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יסייע לנפגע החל מהגשת התביעה, ילווה אותו בוועדות הרפואיות ויעזור לו למצות את מלוא זכויותיו.

נכה נזקק

נפגע שנקבעה לו דרגת נכות זמנית נמוכה מ-100%, ועקב נכותו הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה כשלהי וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, עשוי להיות זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור של 100%. הדרגה תיקבע לתקופה של עד 4  חודשים. לשם כך הנפגע צריך להגיש אל המוסד לביטוח לאומי תביעה ל"נכה נזקק".
תביעה נגד חברת הביטוח
מאחר ומדובר גם בתאונת דרכים הנפגע יכול לתבוע פיצויים משלימים מחברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסע הנפגע בעת התאונה או את הרכב הפוגע (אם מדובר בהולך רגל) בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975.
לשם כך יש להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד חברת הביטוח.
רצוי לפנות לעורך דין המומחה בדיני נזיקין שיסייע לנפגע בהגשת התביעה ולאורך כל ההליך עד לקבלת הפיצוי המקסימלי.
לשוב לזכור כי הפיצוי אשר יתקבל מחברת הביטוח יהא בקיזוז הכספים אשר קיבל הנפגע מהמוסד לביטוח הלאומי.